נולד בשנת תרל"ט (1879) באוקראינה ולימים היה שם מורה לזמרה. בשנת 1905 עלה לארץ-ישראל ובה עבד כפועל בבית היציקה "שטיין" ביפו. ב-1914, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה היו הוא ובני משפחתו בין המגורשים, כנתינים רוסיים ולמצריים על ידי התורכים. הם חזרו לארץ ב-1918 ואז החלו יהודה ודובה אשתו לכהן כמנהלי "בית החלוץ" שליד נמל יפו. בבית זה קיבלו העולים החדשים סעד חומרי ורוחני. בכ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921), יום פרוץ מאורעות הדמים של 1921, מהרו שניהם לארגן את הגנת הבית מפני הפורעים. קצין משטרה ערבי-נוצרי הציע לפנות את המשפחה בעוד מועד, אבל הם סרבו להתפנות בלי שאר דיירי הבית. בעת התקפת הפורעים התגוננו שניהם בחירוף נפש והשיבו לתוקפים מלחמה, הוא בגרזן והיא בסכין מטבח, אף בסופו הוכרעו ונרצחו באכזריות. שניהם הובאו למנוחת עולמים בבית הקברות שברחוב טרומפלדור, תל-אביב. הניח שני בנים ובת.

שמו הונצח בספר ה"הגנה" בתל אביב. וקורות המשפחה מונצחים גם בספר "הנדר".